ההיסטוריה של ויטמין C התחילה כאשר...
בעת שהותם בים, פיתחו נוסעי הים מחלה שנקראת צפדינה (scurvy) המאופיינת בחניכיים נפוחות ואדומות, עור יבש עם פצעים פתוחים, עייפות והחלמה איטית מפציעות. הגורם למחלה התברר כאכילה של מזון לא טרי והעדר צריכה של פירות וירקות טריים. רוקח אנגלי בשם לינד תיעד חומר מסוים בפירות הדר כחומר שיכול לרפא צפדינה ופיתח שיטה של מיצוי ושימור מיץ הדרים לצורך שימוש עבור המלחים. כך, קיבל הצי האנגלי מנה יומית של מיץ לימון על מנת להתגבר על מחסור ויטמין C . כיום ויטמין C היא תוספת הויטמין הנפוצה ביותר בעולם.

מזונות המכילים ויטמין C
ויטמין C נמצא בכמויות רבות בפירות וירקות טריים. הוא נמצא בפירות כמו תפוז, לימון, אשכולית, אבטיח, פפאיה,תות, מנגו, אננס, אוכמניות ודובדבנים. הוא נמצא גם בירקות בעלי עלים ירוקים, עגבניות, ברוקולי, פלפל ירוק או אדום, כרובית וכרוב. רוב החיות והצמחים משיגים ויטמין C מסינתזה של גלוקוז, אולם בני אדם אינם יכולים לייצר ויטמין C בעצמם והם צריכים להשיג אותו דרך המזון או בטבליות.

תכונות ויטמין C
חומצה אסקורבית (ויטמין C) היא מולקולה עדינה שעלולה ללכת לאיבוד ממאכלים תוך כדי בישולם או עיבודם, גם אם יש לה יכולת מסוימת לשמר מאכלים. כמו כן, היא רגישה לחום, אור, אוויר ונהרסת בקלות לאחר תקופת אחסון ארוכה.
בשל היותו מסיס במים, נספג ויטמין C בגוף בקלות, אך אינו נשמר בו היות והגוף מסלק את הויטמין C דרך השתן. לפיכך, חשוב לקבל אספקה יומיומית של ויטמין C דרך תזונה או טבליות על מנת לשמור על מאגרי הויטמין בגוף.

תופעות לוואי
ויטמין C בדרך כלל אינו רעיל ונטילה של עד 1000 מ"ג ליום נחשבת כמו צריכה רגילה של מזון. למרות שיתכן כי במינונים גבוהים של 4 גרם ומעלה ליום הוא עלול לגרום לבעיות בקיבה או שלשולים, אין עדויות מדעיות לכך שכמויות גדולות של ויטמין C הן רעילות.

המלצות תזונתיות של ויטמין C
הצריכה היומית המומלצת של ויטמין C למבוגרים (מעל גיל 19) היא 90 מ"ג ליום לגבר ו 75 מ"ג ליום לאישה. צריכה של 100 מ"ג ליום נמצאה מספיקה למבוגרים בריאים. בהתבסס על מחקרים קליניים ואפידמיולוגים הוצע כי צריכה תזונתית של 100 מ"ג של ויטמין C ליום קשורה עם הפחתה במקרים של מחלות לב, שבץ וסרטן. יחד עם זאת, לחץ, עישון, אלכוהוליזם, חום, מחלות ויראליות ומחלות כרוניות,  גורמים לירידה מואצת ברמות הויטמין C שבדם ומצריכות רמות גבוהות יותר של הויטמין : 500-1000 מ"ג ליום. על סמך עדויות חדשות, הומלץ ש הRDA (המלצה תזונתית יומית) לויטמין C יהיה בין 100-120 מ"ג ליום,  על מנת לשמור על רמה נאותה של הויטמין בתאים וכדי למנוע התפתחות של מחלות כרוניות.

למי ומתי מומלצת תוספת של ויטמין C?
התפקיד של ויטמין C קשור ברובו לתכונות האנטי אוקסידנטיות (נוגדות חמצון) של הויטמין. ויטמין C הוא אנטי אוקסידנט חשוב המפחית את האפקט ההרסני שיש לרדיקלים חופשיים – הרס חמצוני למיקרו מולקולות בגוף כמו שומנים, חלבונים ו ה DNA – המתבטא במחלות כרוניות כמו מחלות לב, שבץ, וסרטן.  ויטמין C יכול לנטרל רדיקלים חופשיים. בנוסף ויטמין C יכול לשחזר אנטיאוקסידנטים אחרים כגון ויטמין E. 

מתח נפשי, אלכוהוליזם, מחלות כרוניות – למרות שההמלצה היומית המומלצת (RDA) לגבי ויטמין C היא 90 מ"ג ו 75 מ"ג לאישה. הרי שמחלות כרוניות, לחץ, עישון, אלכוהוליזם וזיהומים ויראליים גורמים לירידה תלולה ברמות של ויטמין C בדם. ולפיכך מומלץ לצרוך מינונים גדולים יותר של ויטמין C (גרם ליום ואף יותר מכך)במצבים אלו.

עישון – העישון ידוע כמגביר את חילוף החומרים של ויטמין C אודות להתחמצנות הויטמין על ידי רדיקלים חופשיים הנוצרים על ידי עישון הסיגריה. הומלץ כי צריכה יומית של לפחות 140 מ"ג של ויטמין C נדרשת על מנת לשמור על רמת ויטמין C דומה לזו של לא מעשנים.
Frei B, Forte TM, Ames BN and Cross CE: Gas-phase oxidants of
cigarette smoke induce lipid peroxidation and changes in
lipoprotein properties in human blood plasma: protective
effects of ascorbic acid. Biochem J 1981, 277:133-138.

כושר עמידות נמוך בפני מזהמים – אחת היכולות של ויטמין C היא גירוי מערכת החיסון בתגובה לזיהום על ידי הגברת תאי מערכת החיסון של הגוף (תאי טי), התוקפים את הגורמים המזהמים החודרים לגוף. מחקרים הראו כי לכמות ויטמין C שניתנה בעת מחלה זיהומית היתה השפעה על מידת הסימפטומים ומשך הופעתם - נמצא כי ככל שנתנו יותר ויטמין C כך היתה התועלת שלו גדולה יותר.
Campbell JD, Cole M, Bunditrutavorn B and Vell AT: Ascorbic acid
is a potent inhibitor of various forms of T cell apoptosis. Cell
Immunol 1999, 194:1-5.
Douglas RM, Chalker EB and Treacy B: Vitamin C for preventing
and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev 2000,
2:CD000980.

אסתמה
רמות גבוהות של ויטמין C,  כמו גם אנטי אוקסידנטים אחרים (ויטמין E , בטא-קרוטן וסלניום), נמצאו קשורים עם סיכון נמוך לאסטמה. מחקר מראה כי לילדים עם אסטמה יש רמות נמוכות של ויטמין C בדם, לעומת ילדים עם ריאות בריאות.
2004,American journal of epidemiology

מחקר נוסף הראה כי קיימים ריכוזים נמוכים של חומצה אסקורבית (ויטמין C ) ואלפא טוקפרול (ויטמין E) בנוזל הריאות של חולי אסטמה, לעומת אנשים בריאים. בנוסף מצביע המחקר על רמות גבוהות של מולקולות שעברו תהליך של חמצון, מה שמצביע שחולי אסטמה מועדים לעקה חמצונית מוגברת. החוקרים מציינים כי ממצאים אלו מספקים בסיס להבנה מדוע לנטילת אנטי אוקסידנטים (ויטמין C, ויטמין E ) יש תפקיד חשוב בסיבה ובהחמרה של אסטמה.
The lancet, vol 354, 1999

תפקודי ריאות
מחקר משנת 2002 מציין כי נטילה של טבליות ויטמין C במינונים גבוהים , או לחילופין תזונה עשירה בויטמין זה  עשויה להקטין את הירידה בתפקודי הריאות  ולסייע במניעת מחלות ריאות כרוניות (COPD).
American Journal of Respiratory and Critical care Medicine, vol 165, 2002

החלמה מניתוח, כוויות – ויטמין C  ממלא תפקיד חשוב בהחלמה מפציעות  היות והוא מעודד סינתזה של קולגן (חלבון המשמש אבן בניין של העור, העצמות, השיניים, כלי הדם ועוד ומהווה כשליש מחלבון הגוף כולו). תוספת ויטמין C במינון של 500 מ"ג עד 1 גרם ליום נחשבת לנחוצה מאד לאחר ניתוחים ובמצבי פציעות וכוויות. 
Kallner A, Horing D and Hartman D: Kinteics of ascorbic acid in
humans. In: Ascorbic acid: Chemistry, metabolism and uses Edited by:
Seib PA, Tolbert BM. Advances in Chemistry Series No.200, American
Chemical Society, Washington, DC; 1982:385-400.

ספיגת ברזל משופרת – ויטמין C ידוע כמגביר את הזמינות והספיגה של ברזל. תוספת של ויטמין C נמצאה מסייעת לספיגה של ברזל.
Bendich A and Cohen M: Ascorbic acid safety: analysis factors
affecting iron absorption. Toxicol Lett 1990, 51:189-190.

תמיכה בטיפול בסכרת -  המגאזין EYE, פרסם בשנת 2000 מחקר בו נבדקו רמות ויטמין C בדמם של חולי סכרת בהשוואה לאנשים בריאים. נמצא כי רמות הויטמין C הנמוכות ביותר היו בקרב חולי סכרת עם רטינופתיה סכרתית. מסקנות המחקר היו כי נוכחות הרדיקלים החופשיים הנוצרים בקרב סכרתיים הולכת וגדלה ככל שמתקדמת המחלה. גורמים אלו לוקחים חלק חשוב ביצירת סיבוכי הסכרת,  למשל מחלות עיניים. 
EYE, 2000

מחלוקות בנוגע לתועלות של ויטמין C
סרטן – זוכי פרס הנובל, פאולינג (Pauling) וקמרון (Cameron) המליצו על מנות גדולות של ויטמין C (10 גרם ליום) לריפוי ומניעה של התקררות ולמניעה של סרטן. אולם לאחרונה חלק מהתועלות של ויטמין C כאנטי קרצינוגני (אנטי סרטני) הן שנויות במחלוקת. חלק מהמחקרים הקליניים שנעשו עם חולי סרטן לא הראו הבדל משמעותי בין חולים שנטלו ויטמין C לבין אלו שנטלו פלסבו (תרופת דמה) מבחינת אורך זמן הישרדותם.
Moertel CG, Fleming TR, Creagan ET, Rubin J, O'Connell MJ and
Ames MM: High dose vitamin C versus placebo in the treatment
of patients with advanced cancer who have had no
prior chemothrerapy : A randomized double blind
comparison. N Engl J Med 1985, 312:137-141.

יותר מכך, מחקרים נוספים העלו את ההיפותזה כי ויטמין C אף עלול לגרום לסרטן
Lee SH, Oe T and Bliar IA: Vitamin C induced decomposition of
lipid hydroperoxides to endogenous genotoxins. Science 2001,
292:2083-2086.
מחקרים נוספים נדרשים על מנת להכריע האם ויטמין C עשוי לסייע לחולי סרטן.